יום האם

October 16, 2018

 

 

זוכרת אייך ישבנו בשיעור מלאכה?
היינו בנות תשע או עשר
שתי ילדות בקוקו ארוך 

עם קשר.

תפרנו כרית מבד פרחוני
היתה חלופת מבטים

מילאנו תכים בטול הלבן

הידקנו חוטים.

 

יום האם התקרב

וכך משבוע לשבוע

השווינו גדלים, אספנו עלים

תכננו איך נארוז

ובתוך הכרית 

היה לנו זמן רך

של שתינו כזה

לאחוז

 

סביב האקרילן המתפיח

התדייקו להם זמן איכות, חברות, נתינה

ועוד מילים שכבר לא בסביבה

נולדה לה יצירת יום האם

מקושטת עלים עם ריח מתקתק ומסריח

אבל מלא כוונה טובה.

 

***************************

יום אם יקר ז"ל,

יש לי כמה דברים להגיד לך:

איך השתנה לך השם בכזה מחטף?

ויחד עם ההגדרה נגזל ממני כה בקלות

הרגע הקטן הזה של הוקרת תודה מצד הטף.

לא שאני מתלוננת, חלילה,

סך הכל נחמד לי 365 יום בשנה

לשמש כשפחה

אבל אם לא קשה לך מדי להבין,

הם כולם גם ככה די 'יום המשפחה'.

 

ודווקא היום הבודד הזה,

בו היתה הזכות ליוצאי חלצי היקרים לרגע להפוך את התקליט לכזה של נתינה!, 

היה יכול להיות נחמד ואפילו חינוכי ואף תורם לעתיד המדינה.

 

ולכל טועני השיוויון: שיהיה גם יום האב, מה אכפת,

אבל תחזירו לי את יום האם. בחייאת.

 

וזה לא חייב להיות משהו גדול,

גם ציור עם הקדשה יסמן את הפינה כסגורה.

רק החזירו לי את הרגע הזה,

של התגמול על שעות של תפירת כרית כעורה.
 


 

 

 

Please reload

© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com

  • b-facebook
  • Twitter Round
  • Instagram Black Round
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now